מירס תקשורת בע"מ

החלטה

בפני בקשה אשר הגישה המבקשת לביטול החלטת בית המשפט מיום 30.12.09 להחזרת כספי הפקדון למשיבה.

ביום 23.12.09 הגיעו הצדדים לכדי הסדר פשרה לסיום ההליכים ביניהם בתיק זה. פרטי ההסכם הועלו בפרוטוקול הדיון אשר התקיים ביום 23.12.09. במסגרת ההסכם, בין היתר, הסכימו הצדדים כי התביעה אשר הגישה המבקשת כנגד המשיבה תימחק וכי "הפיקדון על סך 2,500 ₪ יוחזר". הסכמת הצדדים אושרה על ידי בית המשפט וקבלה תוקף של החלטה.

בעקבות החלטה זו, עתרה המשיבה לקבלת הפקדון ומשהתברר כי כספי הפקדון הועברו לב"כ המבקשת, הורה בית המשפט לב"כ המבקשת ביום 30.12.09 להחזיר את כספי הפקדון למשיבה בהתאם להסכם בין הצדדים.

לטענת המבקשת, הסכמתה להעברת הפקדון למשיבה נבעה משגגה, שכן המבקשת סברה שהופקדו על ידי המשיבה כספים נוספים. לגרסת המבקשת, לא ניתן לבקש השבת כספי הפקדון שכבר חולטו על ידה בשל רשלנות המשיבה. לפיכך, עותרת המבקשת לביטול ההחלטה מיום 30.12.09 המורה על העברת כספי הפקדון.

המשיבה מצידה, טוענת כי לבקשה אין בסיס שכן ההסכם מיום 23.12.09 ברור ויש לכבדו. המשיבה מוסיפה וטוענת שיש לאכוף על המבקשת את השבת הפיקדון בהליך לפי הפקודה לביזיון בית משפט.

אין מחלוקת בין הצדדים כי לפי פסק הדין מיום 23.12.09, פסק הדין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, התחייבה המבקשת להחזיר את הפיקדון אשר הפקידה המשיבה, קרי: אותו פקדון אשר הועבר לב"כ המבקשת, שהרי פקדון אחר – איין. בהעדר מחלוקת אודות פרשנות פסק הדין, טענות המבקשת הינן טענות המתיימרות לתקוף את פסק הדין ולהביא לשינויו.

מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי פסק דין הניתן בהסכמה ניתן לתקיפה בשתי דרכים: בתובענה עצמאית (כאשר לדעת המבקש נפל פגם בהסכם עצמו) או בדרך של ערעור (כאשר לדעת המבקש נפל פגם בהליך השיפוטי בו אושר ההסכם). ראה: א. גורן – סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 345.

בין כך ובין כך, אין כל אפשרות לפנות לבית המשפט אשר אישר את הסכם הפשרה ולמעשה קם מכסאו וסיים מלאכתו, בכדי שיבטל או יתקן את הסכם הפשרה. בהחלטתו מיום 30.12.09 הורה בית המשפט על כיבוד הסכם הפשרה כפי שנוסח וכאשר החיוב לפיו איננו במחלוקת כלל. באם סבורה המבקשת כי נפל פגם בהסכם הפשרה, פתוחה בפניה הדרך לעתור לביטולו בדרכים המוקנות בדין. פנייה זו לבית המשפט איננה אחת מהן.

מאידך, אף הדרך בה נקטה המשיבה בניסיון לאכוף את ההסכם איננה הדרך הנכונה. באם סבורה המשיבה כי יש מקום לנקיטת הליכים כנגד המבקשת לפי הפקודה לביזיון בית המשפט, שומה עליה להגיש בקשה בהתאם ולצרף את המסמכים המחויבים בדין.

הבקשה להבהרה ולביטול ההחלטה מיום 30.12.09 - נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, י"ד ניסן תש"ע, 29 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: